רונה ליפסקי
סטודנטית לסטטיסטיקה וסוציולוגיה
באוניברסיטה העברית בירושלים
שנת סיום המכינה: 2013
עיסוק כיום: סטודנטית לתואר ראשון
עיר מגורים: ירושלים
רונה ליפסקי, סטודנטית לסטטיסטיקה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עלתה לישראל בשנת 2011 מהעיר יוסטון שבמדינת טקסס, בארה"ב. את תחילת דרכה בארץ עשתה רונה באולפן ללימוד השפה העברית, ולאחר סיומו החלה את לימודיה במכינה. כעת בשנתה הראשונה לתואר, רונה היא ארוסה טרייה עם משה, סטודנט שאותו הכירה במכינה. פגשנו אותה לדבר על המכינה, התואר, הנישואין ומה שביניהם
?מהו הזיכרון החזק ביותר שיש לך מהמכינה
ההוראה במכינה הייתה ברמה מעולה, המורות שהדריכו אותי לאורך הדרך הן כאלו שאזכור לאורך זמן. בעיקר זכורה לי לטובה המורה אורית שלימדה אותי ברמה ד'. היא הייתה המורה הטובה ביותר בעיני, מלאת מוטיבציה לעזור לתלמידים שלה, וזה באמת השתקף בהישגים שלי. היא דחפה אותי להבין את עיקרי השפה העברית ואת עקרונות הדקדוק, היא עזרה לי מאוד ואני מעריכה אותה מאוד על המסירות הרבה שלה לתלמידיה
חיי החברה היו גם הם חוויה ייחודית. הכרתי המון אנשים דומים לי, המון סטודנטים שגם הם עולים ונמצאים במצב חברתי ואישי כמוני וזה הקל מאוד על ההתאקלמות בארץ החדשה, כולנו היינו מאוד דומים בארץ – ללא הורים ומלאי מוטיבציה להשתלב בחברה הישראלית. ההתחלה לא הייתה פשוטה מכיוון שקשרים חברתיים עדיין לא נוצרו, אך אט אט החלו הקשרים להיווצר והמצב הפך נוח יותר
?אילו כלים העניקה לך המכינה, כלים שעזרו לך בלימודייך באוניברסיטה
מכל הבחינות המכינה עזרה לי להתמודד עם התואר – חברתית ואקדמית. אני חושבת שלא הייתי יכולה להתמודד בכלל עם הלימודים אוניברסיטה ללא המכינה. העובדה שהמכינה הקיפה אותי בשפה העברית מכל עבר עזרה לי מאוד. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדי פרט זה. ככלל אני בחורה מאוד ביישנית ולא דיברתי הרבה עברית, אבל העובדה שבכיתות במכינה מדברים עברית וכותבים בעברית, הקלה עליי מאוד והיום אני כבר לא חשה בושה כאשר אני מדברת
הכתיבה המדעית בעברית הייתה משימה לא פשוטה בשבילי. כתיבת 8 - 10 דפים בעברית אקדמית הייתה מאמץ אדיר בשביל, מאמץ שאותו צלחתי לבסוף אך הקשה עליי מאוד
תכניות לעתיד
בקרוב מאוד אני עומדת להתחתן עם בחור שהכרתי במכינה - משה. משה הוא טיפוס מאוד חברותי ויש לו אופי ממש טוב לטעמי. הוא חברמן, יצר קשרים עם כולם וכיף להיות בסביבתו, הוא אדם מואר וחם. יום אחד הוא החל לדבר איתי והפכנו להיות ידידים מאוד טובים. לאחר זמן קצר התחלנו לצאת, ולאחרונה קיבלתי ממנו הצעת נישואין שמאוד שימחה אותי. אם לדבר בכנות, לא ציפתי שדבר כזה יקרה לי. זו הפתעה מאוד נעימה ואני שמחה שזה קרה
אני חושבת שלהשלים את התואר הראשון תהיה מטרה ראויה ואח"כ להמשיך ללמוד תואר שני. אני בהחלט רוצה להקים משפחה ולהישאר בארץ
סטודנטית לסטטיסטיקה וסוציולוגיה
באוניברסיטה העברית בירושלים
שנת סיום המכינה: 2013
עיסוק כיום: סטודנטית לתואר ראשון
עיר מגורים: ירושלים
רונה ליפסקי, סטודנטית לסטטיסטיקה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עלתה לישראל בשנת 2011 מהעיר יוסטון שבמדינת טקסס, בארה"ב. את תחילת דרכה בארץ עשתה רונה באולפן ללימוד השפה העברית, ולאחר סיומו החלה את לימודיה במכינה. כעת בשנתה הראשונה לתואר, רונה היא ארוסה טרייה עם משה, סטודנט שאותו הכירה במכינה. פגשנו אותה לדבר על המכינה, התואר, הנישואין ומה שביניהם
?מהו הזיכרון החזק ביותר שיש לך מהמכינה
ההוראה במכינה הייתה ברמה מעולה, המורות שהדריכו אותי לאורך הדרך הן כאלו שאזכור לאורך זמן. בעיקר זכורה לי לטובה המורה אורית שלימדה אותי ברמה ד'. היא הייתה המורה הטובה ביותר בעיני, מלאת מוטיבציה לעזור לתלמידים שלה, וזה באמת השתקף בהישגים שלי. היא דחפה אותי להבין את עיקרי השפה העברית ואת עקרונות הדקדוק, היא עזרה לי מאוד ואני מעריכה אותה מאוד על המסירות הרבה שלה לתלמידיה
חיי החברה היו גם הם חוויה ייחודית. הכרתי המון אנשים דומים לי, המון סטודנטים שגם הם עולים ונמצאים במצב חברתי ואישי כמוני וזה הקל מאוד על ההתאקלמות בארץ החדשה, כולנו היינו מאוד דומים בארץ – ללא הורים ומלאי מוטיבציה להשתלב בחברה הישראלית. ההתחלה לא הייתה פשוטה מכיוון שקשרים חברתיים עדיין לא נוצרו, אך אט אט החלו הקשרים להיווצר והמצב הפך נוח יותר
?אילו כלים העניקה לך המכינה, כלים שעזרו לך בלימודייך באוניברסיטה
מכל הבחינות המכינה עזרה לי להתמודד עם התואר – חברתית ואקדמית. אני חושבת שלא הייתי יכולה להתמודד בכלל עם הלימודים אוניברסיטה ללא המכינה. העובדה שהמכינה הקיפה אותי בשפה העברית מכל עבר עזרה לי מאוד. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדי פרט זה. ככלל אני בחורה מאוד ביישנית ולא דיברתי הרבה עברית, אבל העובדה שבכיתות במכינה מדברים עברית וכותבים בעברית, הקלה עליי מאוד והיום אני כבר לא חשה בושה כאשר אני מדברת
הכתיבה המדעית בעברית הייתה משימה לא פשוטה בשבילי. כתיבת 8 - 10 דפים בעברית אקדמית הייתה מאמץ אדיר בשביל, מאמץ שאותו צלחתי לבסוף אך הקשה עליי מאוד
תכניות לעתיד
בקרוב מאוד אני עומדת להתחתן עם בחור שהכרתי במכינה - משה. משה הוא טיפוס מאוד חברותי ויש לו אופי ממש טוב לטעמי. הוא חברמן, יצר קשרים עם כולם וכיף להיות בסביבתו, הוא אדם מואר וחם. יום אחד הוא החל לדבר איתי והפכנו להיות ידידים מאוד טובים. לאחר זמן קצר התחלנו לצאת, ולאחרונה קיבלתי ממנו הצעת נישואין שמאוד שימחה אותי. אם לדבר בכנות, לא ציפתי שדבר כזה יקרה לי. זו הפתעה מאוד נעימה ואני שמחה שזה קרה
אני חושבת שלהשלים את התואר הראשון תהיה מטרה ראויה ואח"כ להמשיך ללמוד תואר שני. אני בהחלט רוצה להקים משפחה ולהישאר בארץ